שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אברום בורג אדם בתוך עצמו הוא רץ

5 טיפים לשתייה בזמן ריצה בקיץ

איך אתם שותים בזמן ריצה? עם בקבוק או בלעדיו, או אולי עם שלוּקר? אברום בורג קיבץ עבורכם 5 טיפים שבטוח שיועילו לכם לעבור את הקיץ הזה

אין ויכוח שהריצה והשתיה ירדו כרוכות לעולם. הויכוח נטוש האם המשקאות האיזוטונים היו חלק מהחבילה או שזה סתם עוד מוצר מומצא ולא ממש חיוני. אל הויכוח הזה אני לא מעז להכניס את ראשי. מדי פעם אני רץ רק עם מים, לפעמים עם משקה תוצרת בית (מיץ ממותק ומלח שולחני) ולפעמים, כמו בתקופה הזו, עם משקאות איזוטניים.

אם יש ברזיות או קיוסקים לאורכו של המסלול אנחנו יודעים מה לעשות | צילום: thinkstock

הטור הזה מיועד לאלו שאכן שותים משקאות כאלה, מתוך מחשבה שיש בתוספי האבקה למלא את החוסר המינרלי שהגוף מאבד חוץ מהנתרן שבמלח השולחני. מוקד הדברים איננו האם לשתות (תחליטו לבד) אלא כמה עצות שימושיות איך לשתות את המשקה.

1. סוף שבוע של קיץ. הגיע הזמן לריצה השבועית הארוכה, שעתיים לפחות. בחמש וחצי כבר לח, בשש חם, בשמונה לוהט. המפה הכי חשובה לריצה הזאת היא איפוא מפת השתייה. אם יש ברזיות או קיוסקים לאורכו של המסלול אנחנו יודעים מה לעשות. אבל אם אין, אין טעם להתלבט – שלוקר.

יש לשלוקר את כל החסרונות שבעולם. זה לסחוב עוד שני ליטר מיותרים על הגב. החגירה (על הבטן או על החזה) לא תמיד נוחה. והלוּק, לא עלינו, לא מרשים במיוחד. אחרי כמה שעות גם מרגישים כל מכה בגב העליון ולא משנה כמה מרופדת הדבשת. לעומת כל החסרונות האלה דבר אחד מובטח – אין מצב שתתקע בלי שתיה. ולכן באין בירזיות, או דוֹדִים שגרים לאורך המסלול הארוך, אפילו שלוקר יחשב למעין מים חיים.

2. האפשרות הבאה היא הטמנה. אם המסלול ידוע ומוכר ויש לכם כמה דקות פנויות לפני, אתם מוזמנים להטמין בקבוקי שתייה על פי תכנון מוקדם מראש. מתחת לשיח ההוא, ליד הספסל או מאחרי פחי הזבל. היתרונות ברורים החסרונות לפעמים מפתיעים. מישהו מצא את הבקבוק וגמע את תכנו, מחלקת התברואה של העירייה החליטה על התייעלות דרמטית דווקא הבוקר וניקתה אותו למזבלה העירונית, או שכלב תועה בחר דווקא בו כדי להרים מעליו את רגלו האחורית.

אפשר גם להיות סתם שמרנים ולרוץ עם בקבוק ביד | צילום: thinkstock

3. אפשר גם להיות סתם שמרנים ולרוץ עם בקבוק ביד. אני לא כל כך אוהב את זה. זה מכביד על צד אחד, והאקרובטיקה של להעביר מיד ליד לא תמיד מצליחה לי אחרי שעתיים שולש של ריצה. אף פעם לא מספיק לי בקבוק קטן אחד ושני בקבוקים זה כבר ג׳אגלינג. אני משתגע מהגלוק-גלוק-גלוק של הנוזלים, כפות הידיים מתלהטות ועם הזמן הן מרתיחות את הנוזל לכדי מרק די דוחה. בקיצור אופציה די גרועה.

4. ומה עם הברזיות? ישאל הרץ שיש לו עירייה טובה. התשובה הפשוטה היא שעוד לא המציאו ברזייה שמפיקה משקה איזוטוני. ובכל זאת. לא הכל אבוד למרות הבעיות שיש לברזייה הממוצעת: המים יותר חמים מקרים. השפריץ כל כך נמוך שאתה צריך לינוק מפטמת הברז מיד אחרי המיוזע שלפניך. או ללקק את האבן כמו הכלב הצמא שקדם לך. וגם אם הברזייה מתפקדת כהלכה קשה, לרוות ממנה את הכמויות הנדרשות להשלמת חוסרי הנוזלים של הריצה הארוכה.

אז מה עושים? יש כאלה שרצים עם בקבוק ריק ובתוכו רק אבקת הנוזל. ממלאים את הבקבוק בברזיה ולוגמים לרוויה. אחרים רצים עם טבליות כדי להשיג את אותה מטרה. אישית אני לא אוהב טבליות איזוטון כי הן תוססות במגע עם המים וזה כמו לשתות סודה באמצע ריצה – מנפח.

5. ונותר הטיפ האחרון. לא מזמן רצתי בתל אביב עם איש ברזל מעניין, חביב וחכם שרץ את המסכמת לפני התחרות הקרובה בציריך. בכיס האחורי היו לו שקיות סנדוויצ'ים פשוטות. כשבכל אחת הכמות הנדרשת של אבקת איזוטון. בכל ברזייה בה עצר הוא מילא את השקיק, סובב כמה סיבובים את פתח הניילון, ערבב היטב לפני השימוש, נגס בפינה כמו במשקה שוקו של הילדים ושתה להנאתו. ניסיתי את זה מאז כמה פעמים וזה פשוט עובד. רעיון גאוני. אין בעיות משקל, אין מגבלה של שתייה. אתה שותה כמות טובה וממשיך הלאה רענן כביום חורף נעים.



 עדיין לא חברים של שוונג בפייסבוק? הצטרפו עכשיו קבלו את כל התכנים הכי מעניינים
הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו וקבלו את ריכוז הכתבות המובילות של השבוע


2018 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות