מרתון התנ"ך הראשון התקיים, בים חמישי, ערב חג פסח שני והוזנק בשעה 5:30 מרחבת בית הספר בראש העין. אל קו הזינוק נקבצו רצי המרתון וחצי המרתון שהוזנקו יחדיו, כ-170 איש ואישה. במרוץ התקיימו שלושה מקצים: מרתון, חצי מרתון וגם 15 ק"מ מאתגרים והארגון היה מופתי. לרצי המרתון ניתנה האפשרות להפקיד תיקים יעודיים שנתנו כחלק מערכת המשתתף, ואלו הוסעו לתחנה כמאתיים מטר לאחר נקודת חצי המרתון. ניתנה אף אפשרות להפקיד תיק שגם הוא ניתן בערכת המשתתף, על מנת שימתין בנקודת הסיום.

מדובר במסלול שרובו ככולו עלייה | צילומים: RunnerScanner

למרות שהגעתי באיחור (4 דקות לזינוק), ולמרות שהרכב עם התיקים כבר עזב, ניתנה לי האפשרות למסור את התיק וזה אכן חיכה לי בקו הסיום (תודה תודה ולא, אין בכך המלצה, לא להגיע 4 דקות לזינוק ולא להכביד על המארגנים בבקשות יוצאות דופן). מדובר במסלול שרובו ככולו עלייה, למעט מספר זניח של ירידות לא משמעותיות. הכל מלבד הירידה מאריאל, בה ניתן עם טכניקת ריצה נכונה, לפצות ולו במעט על הקצב האיטי בעליות.

הגובה המצטבר במקצה המרתון עומד של 946 מ'

המארגנים פרסמו כי הגובה המצטבר במקצה המרתון עומד של 946 מטר. השעון שלי, המצוייד בברומטר הראה גובה מצטבר של 1034 מטר. לפי קושי המסלול אני מאמין לשעון. חבר שסיים את הישראמן אמר שאם היה יודע שזה המסלול, לא היה בא וכי מדובר באתגר יותר קשה מהישראמן. יש לי הרגשה שהוא רק השתמש במטבע לשון, בכל זאת טריאתלון ארוך, כבודו במקומו מונח, אך אין ספק שמדובר במרתון אתגרי.

אריאל רוזנפל (בתמונה) בדרך לניצחון

מזג האויר היה נפלא. הטמפרטורה היתה בין 16 מעלות ל 26.5, כאשר הממוצע עמד על 18 מעלות צלסיוס. תחנות, כמובטח היו כל כ-4 ק"מ, מצוידות במים ופירות. סימון מרחק היה כל קילומטר. למיטב דעתי היה מספר מקומות מועט בו נעדר סימון, אולם יכול להיות שלא שמתי לב. ניתן לחשוב על מקום לשיפור, בכך שיצויין המרחק עבור רצי ה-15. הבעיה אינה נתונה לרצי החצי מרתון היות שהם מוזנקים יחד עם רצי המרתון.

מזג האוויר הקר והעננות נמוכה נתן הרגשה של חו"ל

המסלול עבר לפרקים בין גבעות מוריקות וביחד עם מזג האוויר הקר ועננות נמוכה, נתן הרגשה של חו"ל. בסיום, השעון שלי הראה 41.8 ק"מ ולא 42.2 ק"מ. מדובר בסטייה של כאחוז ובהחלט יכול להיות שמדובר בסטייה בשעון. אין ספק שמדובר במרתון מאתגר. למעט סיום העלייה לשילה, כל המסלול על אספלט. נראה שהמארגנים דאגו לכך ש-150 המטרים האחרונים יהיו במגמת ירידה, כנראה כדי לאפשר לרצים לחייך למצלמה, לאחר עלייה מפרכת.

הרצים עברו לאחר שער הסיום בין שתי שורות של מתופפים ותוקעי שופרות

הסיום היה חדשני ואולי דווקא ניתן לומר עתיק – הרצים עברו לאחר שער הסיום בין שתי שורות של מתופפים ותוקעי שופרות, בהחלט אווירה יחודית.גם בגביעים למנצחים השקיעו ואלו הם כדי חרס, ברוח התקופה של הריצה המקורית של איש בנימין, בימיו של עלי.