עמית הר-פז: "אני מאוד מכבד את המרחק והקושי של האולטרה מרתון UTMB"

עמית הר פז שילב בחודשים האחרונים את עבודתו כעו"ד ומנהל השקעות, עם ההכנות לאחד ממרוצי האולטרה מרתון המפרכים והיוקרתיים בעולם. ביום שישי הבא הוא יעמוד על קו הזינוק, תפסנו אותו לראיון
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

לפני 15 שנה בדיוק, מישהו החליט שיהיה מעניין להפוך את הקפת הר המון בלאן (Mont Blanc), שהיתה מוכרת יותר כטרק של 7-9 ימים, למרוץ אולטרה מרתון. 722 רצים נרשמו למרוץ הראשון ונתקלו בתנאי מזג אוויר קשים מאוד שכללו קור, גשם וברד. המארגנים קיצרו את המסלול למען ביטחונם של המשתתפים, שרק 67 מהם חצו את קו הסיום, פחות מ-10 אחוז.

המסלול שמטריף כל כך הרבה רצים. המון בלאן | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
קובי אורן השלים ריצת 5,000 קילומטר בניו יורק 
אריאל רוזנפלד מספר על הסימולציה בדרך לספרטתלון 2018 
על השימוש הנכון בנתוני דופק באולטרה מרתון

"האולימפיאדה של רצי האולטרה מרתון"

זה יכול להישמע כמו ניסיון לא הכי מוצלח לארגן מרוץ מאתגר במיוחד, אבל טבעו של האדם הוא לאתגר את עצמו ואם אפשר לעשות את זה באחד המקומות היפים בעולם, אז למה לא? לכן שנה לאחר מכן כמות הנרשמים הכפילה את עצמה, וב-2005 הביקוש עלה על ההיצע. ב-2006 המארגנים כבר הבינו שהם חייבים להוסיף עוד מרוץ קצר יותר כדי שיהיה מקום לכולם, ולאט לאט כל רץ חזק שהיה מחובר לשטח התחיל לחלום על הקפת ההר מון בלאן. כך נוסד אירוע ה-UTMB שיש כאלה המכנים אותו "האולימפיאדה של רצי האולטרה מרתון". זו חגיגת ריצה באורך של שבוע שבסיסה בעיר הצרפתית שאמוני, והיא כוללת סך הכל 7 מרוצים. היוקרתי שבהם הוא UTMB (אולטרה מרתון מון בלאן) שאורכו 170 ק"מ והטיפוס המצטבר בו הוא 10,000 מטר. והיום? היום בכל מרוץ אולטרה מרתון שמכבד את עצמו אפשר לצבור ניקוד UTMB, שרק מי שאוסף מספיק ממנו רשאי להיכנס להגרלה כדי להשתתף באחד המרוצים סביב המון בלאן.

לאורך השנים המרוץ הזה משך אליו כמה מטובי רצי האולטרה מרתון בישראל כמו זיו צוויגהפט ואורי גור ארי והשנה ישתתף בו בין השאר עמית הר-פז בן ה-32, שמחכה לרגע הזה מאז שהתאהב בריצות השטח הארוכות והחליט להתמקד בהן. אם תשאלו אותו, החיבור שלו עם ריצות האולטרה מרתון היה טבעי לגמרי. "לפני כמה שנים עשיתי את שביל ישראל בהליכה מדן ועד אילת, ומאוד אהבתי את החיבור לטבע והכרת הארץ. אז עלה לי הרעיון של להתחיל להתאמן לאולטרה מרתון בסביבה הררית. זה ענף ספורט שעבורי הוא שילוב מעניין בין החיבה שלי לריצה, הרים וטבע", אומר הר פז ומוסיף: "בילדותי הייתי מתחרה בריצות בינוניות ובמרוצי שדה. לאחר הצבא היתה תקופה מאוד ארוכה שלא עסקתי בספורט באופן קבוע, ובתקופת ההתמחות שלי במשפטים ברשות לניירות ערך, חזרתי לרוץ כאשר עשיתי את המרתון הראשון שלי. משם התגלגלתי מהר מאוד לתחום ריצות השטח והאולטרה מרתון".   

"התגלגלתי מהר מאוד לתחום ריצות השטח והאולטרה מרתון". עמית הר פז | צילום: דביר אלמוג

"נמשכתי לרעיון להקיף בריצה את המון בלאן"

מאז הוא הספיק להשתתף במספר מרוצי אולטרה מרתון מפרכים בארץ ובחו"ל, שהאחרון שבהם היה ה-TDS במסגרת אירועי ה-UTMB בשנה שעברה. זה המרוץ השני בחשיבותו, שאורכו 119 קילומטרים והטיפוס המצטבר שלו 7,250 מטרים. "ההשתתפות ב-UTMB היא רצון שנבנה לאורך השנים, אפשר לומר שאפילו זה היה תהליך של שנתיים שבהן הייתי צריך להשתתף בתחרויות שונות בחו"ל בשביל לקבל את הניקוד הנדרש להתקבל ל-UTMB. מאוד רציתי להתקבל למרוץ הספציפי הזה כי מאוד נמשכתי לרעיון של להקיף בריצה את כל הר המון בלאן ולעבור דרך שלוש מדינות שונות: צרפת, איטליה ושוויץ"

כמי שמתאמן לאתגר שהוא כל כך שונה מכל מה שאנחנו מכירים בארץ, הר-פז נאלץ למצוא את עצמו רץ לבד שעות על גבי שעות, בחלק מהזמן גם בשעות החשוכות ובמקומות שידמו עד כמה שאפשר את ההרים האלפים. קשה מאוד לעשות את זה בארץ, וגם מקומות קשים מאוד לריצה כמו צוק מנרה והחרמון הופכים לסוג של פשרה, כי תוואי השטח באלפים הוא שונה לגמרי.

"במהלך המרוץ, ארוץ בגבהים של 2,500 מטר מעל פני הים ולכן היה חשוב לי להכניס לתכנית האימונים שלי ריצות בחרמון עם השפעת גובה. השתדלתי לשהות בחרמון בגובה של 1,500-2,000 מטר מעל פני הים, זה עדיין נמוך ביחס למה שאפגוש, אבל זה הכי טוב שאפשר למצוא בארץ. ההבדל המשמעותי בין התוואי השכיח בארץ לבין התוואי באירופה זה הטיפוס המצטבר פר קילומטר והשיפועים היותר חדים בהרי אירופה. כך לדוגמה במרוץ ה-TDS שבו השתתפתי בשנה שעברה טיפסתי בריצה קרוב ל-2,000 מטר על פני 11.5 ק"מ. לצערי אין בארץ הרים עם טיפוס מצטבר ארוך כמו באירופה, מה שמקשה על ההכנה למרוצים בחו"ל", אומר הר פז שמתייחס גם לבדידות שבכל העניין הזה: "באולטרה, אחד הדברים שאתה צריך להכיר ולהתמודד אתם זה ה'לבד'. אני מאוד אוהב לרוץ עם אנשים גם בגלל שזה יותר נחמד וגם יותר בטיחותי כשרצים בשטח טכני. מודה שלא תמיד קל למצוא פרטנרים לאימונים ארוכים מאוד, אבל בכלל אני חושב שאחד הדברים היפים בספורט בכלל ובריצות שטח בפרט זה שאתה זוכה להכיר המון אנשים חדשים כל הזמן". 

השתדל לשהות כמה שיותר בחרמון במהלך תקופת ההכנה. עמית הר פז | צילום: דביר אלמוג

מכבד את המרחק ואת הקושי של המרוץ

את האימונים המפרכים הוא משלב כבר כמה שנים טובות עם מקצועו ככלכלן, כך שמצד אחד הוא רחוק מהמקצוענות של מי שמשתייך לטופ שלה יסיים את המסלול של UTMB בפרק זמן מרשים של 20-22 שעות. מצד שני הוא ירצה למצות כמה שיותר את הפוטנציאל שלו, ויש פוטנציאל. "אני עובד בחברת דיסקונט קפיטל חיתום, וזה דורש ממני להיות דינמי בניהול תכנית האימונים שלי. הריצה מהווה חלק מרכזי מהחיים שלי, אבל אני עדיין לא עושה את זה לפרנסתי ואני לא מעוניין שהאימונים יפגעו בהתקדמות המקצועית שלי. באמצע השבוע אני מנסה למצוא את השילוב הנכון בין אימונים לעבודה ורק בסוף השבוע אני יכול לבצע את האימונים היותר ארוכים בצפון הארץ. תקופת ההכנה שלי ל- UTMB חייבה אותי לנהל נכון את הלו"ז השבועי שלי ולמצוא את האיזון הדרוש, לא תמיד משימה קלה אבל אפשרי", מסביר הר פז ומתייחס לשאיפות שלו מעצמו במרוץ, "אני מאוד מכבד את המרחק ואת הקושי של המרוץ. זמן ה'קאט אוף' של המרוץ הנו 46.5 שעות. במרוצי אולטרה מרתון כמעט בלתי אפשרי לתכנן תכניות והכל יכול לקרות. אני מאוד מקווה שאתפוס יום טוב ואוכל להביא לידי ביטוי את היכולת אליה הגעתי באימונים בתקופה האחרונה. אני מגיע לאחר חודשים של אימונים קשים ולכן חשובה לי גם התוצאה ולא רק ההשתתפות". 

"חשובה לי התוצאה ולא רק ההשתתפות". עמית הר פז | צילום: דביר אלמוג

בניגוד להרבה רצים אחרים שחוו את ה-UTMB, הר-פז לא יטוס לשם עם צוות סיוע, וינסה להסתדר לבדו לאורך כל הדרך כשרק במקום אחד באמצע המסלול הוא יוכל להשתמש בתיק שהפקיד מראש כדי להחליף את הציוד שלו. הוא מתכנן להגיע לשאמוני שבאלפים הצרפתים רק יומיים לפני הזינוק, שיהיה ביום שישי ה-31 באוגוסט בערב. "למרוץ יש רשימת ציוד חובה מאוד ארוכה שחייבים לשאת כל המרוץ. המטרה של הציוד היא להגן על הרצים בתנאי קיצון שיכולים לשרור בהרים, שם מזג האוויר יכול להשתנות כל רגע נתון. לשמחתי קיבלתי חסות מחברת Salomon המתמחה בריצות שטח והם סיפקו לי את כל הציוד הנדרש לתחרות ואפילו ייבאו מצרפת ומאוסטריה ציוד מיוחד שאי אפשר להשיג בארץ. חוץ מזה אני אהיה חייב לצרוך הרבה יותר קלוריות לאורך התחרות, כי שורפים מעל 10,000 קלוריות במהלך המרוץ. מעבר לג'ילים וחטיפי אנרגיה אני אוכל בתחנות המרכזיות אוכל מוצק כמו פסטה ואורז, על מנת להחזיר אנרגיה לגוף. בגלל העומס על הגוף לא תמיד יש תיאבון וחייבים לדעת לאכול גם שאין חשק כי אחרת זה יכול לעלות בפרישה מהמרוץ".



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג