על מה חושבים שחיינים למרחקים ארוכים ומה סוג האישיות המאפיין אותם?

מה כל כך מיוחד בשחייה לעומת ענפי סבולת אחרים, ומצד שני מה עלול להיות חסר בה וכדאי לשים עליו דגש? נכנסים לעומק של השחייה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
שחייה במים פתוחים
שחייה במים פתוחים

23 הערות על שחייה. זוהי כותרת מאמרו של יפתח אשכנזי, שהתפרסם דווקא בכתב עת ספרות, "אודות" באוקטובר 2017. במאמר האישי הזה מתאר אשכנזי את חווית השחייה שלו כשילוב בין סגנון ואיזון.

אז כמה עומק יש בשחייה | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
שני שיאים ישראלים בני 10 נשברו בגביע האיגוד האחרון 
האם שחייה יכולה לעזור בהעלאת מסת שריר? 
מדוע כדאי לשלב שחייה עם ענפי ספורט נוספים? 

הגוף צריך להיות מאוזן, לשוט ולצוף על פני המים, ובהיבט הנפשי – על מנת לשחות היטב ולהיות מאוזן פיזית, חייב להיות גם איזון נפשי, אשר יכול להיות מושג גם כתוצר לוואי של הצורך באיזון פיזי המחייב ריכוז ומודעות, שמחייבים גם התבוננות פנימה.

האלמנט שני הוא הסגנון. עבודה טכנית מותאמת לסגנון השחייה: חזה, פרפר, גב או חתירה. אבל מעבר לאיזון וסגנון, הדבר המהותי בשחייה הוא למעשה התנהלות במדיום אחר, התנהלות מחוץ לטריטוריה הטבעית, שהרי בני אדם הם יצורים יבשתיים ולא ימיים, אפילו לא אמפיביים. לכן, שחייה הנה ספורט פחות טריוויאלי ביחס לסוגי ספורט אחרים. אין "שחיה טבעית", כמו "שליטה טבעית בכדור" או "ריצה טבעית".  המעבר למדיום של המים מלווה גם ב"שוק" שחווה הגוף בכל פעם מחדש, מכיוון שהמים לרוב קרים ביחס לטמפרטורה בחוץ, כל שכן – טמפרטורת הגוף.

שחיינים מקצוענים, או חובבים, המרבים לשחות, לא אחת מתארים מצב של "אוטומט", חוסר חשיבה או התלבטות מכוונים המלווים את השחייה העקבית שלהם, בעיקר בבקרים, בעיקר בימות החורף: "טיפה חשיבה ואין בריכה". אבל אחרי הכניסה למים הדפוס משתנה. ראשית, היות ובשחייה נדרש שימוש מודע בנשימה ומחקרים אף מצביעים על כך שבמים הריאות נאלצות לפעול באופן משמעותי יותר מאשר מחוץ למים, דבר אשר גורם לתהליך חמצון אינטנסיבי יותר של הגוף.

מסתבר שזה תורם משמעותית לריכוז | צילום: pixabay

חמצון גבוה מעלה את כושר הריכוז. לכן, ישנה טענה, שלאחר שחייה יכולת הריכוז והקשב גבוהה גם בלמידה. בנוסף, הלחץ ההידרוסטטי של המים לוחץ על הגוף והראש ולמעשה "עוטף" ומרגיע אותו. מכאן שלא מפתיע לגלות שבשחייה מתוארת פעמים רבות חוויה הדומה למדיטציה, היות והגוף פועל כמעט מעצמו באופן אוטומטי במדיום ומסלול מוגדרים (מרבית המסלולים תחומים פיזית), המוח משתחרר ואתו – המחשבות. ולכן, אנשים שוחים בעיקר חושבים, או במידה ואינה רוצים לחשוב עסוקים ב"גירוש המחשבות". אבל, בשל המוד המדיטטיבי, מדובר פעמים רבות במחשבות חוזרות. נציין, שישנם שוחים שאפילו מדווחים ש"נתקעו על שירים" מסוימים – שיר שהתנגן להם בראש שוב ושוב ושוב.

אקסטרוברטיות (מוחצנות) ואינטרוברטיות (מופנמות) אצל שוחים   

באם נתייחס לתכונות אישיות היכולות לאפיין שחיינים, ניתן באופן טבעי להעריך כי מרבית השחיינים ישקפו את הצד האינטרוברטי (מופנם) של הרצף על פני האקסטרוברטי (מוחצן). זאת היות והאדם המופנם יביא עצמו יותר לידי ביטוי בסביבה פרטנית ושקטה מאשר בקבוצות מסוגים שונים.

אולם היום, כשהשחייה מהווה חלק מתחרויות טריאתלון, או "איש ברזל', בהחלט ניתן למצוא בקרב השוחים בבריכה גם אנשים אשר ממוקמים בחלק המוחצן יותר. חשוב להאיר את הנקודה שבסקלה שבין אקסטרוברטיות מובהקת לבין אינטרוברטיות מובהקת, ולכל אחד מהאנשים/ספורטאים נטייה לאחד מהתכונות. בשחייה לצורך העניין, רמת הגירוי נמוכה מהותית לעומת ענפי סבולת אחרים כמו ריצה, רכיבה על אופניים ועוד, בהם תיתכן אינטראקציה בין הספורטאים תוך כדי הפעילות, הנוף שמשתנה (בפעילות בחוץ), האפשרויות הרבות לביצוע הפעילות (בבית, בפארק, בים, בשטח וכדומה). בכלל, כשמדובר על אימונים ממושכים במיוחד, יש גם יתרון לאימון בקבוצות. זאת גם בשל ההיבט החברתי, המקצועי ועוד.

"התמכרות" חיובית לשחייה

מדובר במקרה זה על הפרשת אנדרופינים וללא ספק, נקודה חשובה לציון. אותם אנדרופינים שמופרשים מהמוח בעת ביצוע פעילות ספורטיבית, תורמים לאותה תחושת התמכרות מפורסמת שאופיינית מאוד לספורטאים אירוביים. חשוב לציין, שעל מנת שהדבר יקרה יש צורך בביצוע הפעילות האירובית בדופק גבוה דיו. לפיכך, בשחייה בקצב קל במיוחד (עשוי להתבטא בדינמיות מאמץ – ירודה. קרי: מספר תנועות נמוכות במיוחד פר דקה), הפרשת אנדרופינים תהיה ממש זניחה ולכך תיתכנה השלכות על מידת ההתמדה בשחייה. ברם, נציין שאימוני איכות כמו: אינטרוולים, פארטלק (שינוי מקצבים) וכדומה, יתרמו להשגת המטרה – הפרשת אנדרופינים.

ויש גם אנדרופינים, תלוי עד כמה מתאמצים | צילום: pixabay

נקודות לחשיבה לשוחים על בסיס קבוע

  1. במידה ומדובר על שוחים שהנם אקסטרוברטים מובהקים, יתכן שניתן לבנות תכנית אימון מתאימה בה מרחקי השחייה קטנים יחסית, וכך ניתן להשיג תוצאות טובות גם ללא שחייה למרחקים ארוכים.
  2. שעמום – במידה ומדובר על שעמום בעת השחייה, חשוב למצוא דרכים חלופיות לשיפור את היכולת האירובית, או בנייה של תכנית אימון מתאימה בהתאם לכך. זאת כמובן, עם איש מקצוע שמבין בתחום.
  3. עצימות וקצב השחייה – יש לכך השפעה חיובית על השגת מטרות וככל הנראה – על סיכויי ההתמדה.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג