מסע בשביל ישראל באופני הרים

הרעיון לחצות את הארץ לאורכה באופני שטח לא צץ כך פתאום ובכלל דברים ספונטאניים זה לא אני .כבר לפני חמש עשרה שנה עם הופעת אופני השטח בארץ, ראיתי בכך הזדמנות לנטוש את הטריאתלון ואופני הכביש שהחלו להוות סיכון חיים מוגזם בכבישים הסואנים ולשלב שתי אהבות גדולות שלי – טיולים וכושר גופני
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


הרעיון לחצות את הארץ לאורכה באופני שטח לא צץ כך פתאום ובכלל דברים ספונטאניים זה לא אני .כבר לפני חמש עשרה שנה עם הופעת אופני השטח בארץ, ראיתי בכך הזדמנות לנטוש את הטריאתלון ואופני הכביש שהחלו להוות סיכון חיים מוגזם בכבישים הסואנים ולשלב שתי אהבות גדולות שלי – טיולים וכושר גופני

מאת:אלון אבנד


בתחילה יצאנו לרכיבות של שעתיים, שלוש בקבוצה קטנה בשבילי הירקון ויער בן שמן. (סינגלים היו אז שבילי עיזים להולכי רגל בלבד), אבל מהר מאד עברנו לטיולי יום מלא ואף לטיולים מאורגנים לשלושה ימים עם פס מסודר מהמשפחה. אחרי שניים, שלושה טיולים כאלו. כשמפת השבילים שלי הלכה והתמלאה סימונים, התחיל להתגבש רעיון פרויקט חציית הארץ בשבילי שטח. בחשיבה יותר פרקטית על הנושא הבנתי, שכדי להוציא לפועל מסע כזה צריך שני תנאים בסיסיים: זמן פנוי בעונה הנכונה (סתיו או אביב) ושותף או שותפים מתאימים. (רמה טכנית וכושר).

עברה תקופה ארוכה, נוספו טיולים וסימונים במפות. בסופו של דבר הגיע הזמן המתאים, חופשה בסתיו 2008. למציאת פרטנר השתמשתי בשירותי האינטרנט, שכן חבריי קבוצתי יכלו ללוות אותי יום פה ויום שם, מסיבות מובנות של אמצע החיים. לאחר מספר פניות לא בכיוון (האינטרנט וחסרונותיו) מצאתי את בן הזוג דויד, ובדיעבד לא יכולתי לבקש מתאים ממנו. דויד התאים ברמת הכושר וגם ברמה הטכנית, והכי חשוב, היינו באותו ראש ברוב הנושאים ובסדרי העדיפויות.


תצפית משחרות – יום 12

ההכנות למסע
לאחר השגת תנאי הסף, יכולתי להתקדם בתכנון המסע. דברים השתנו מאז הימים הראשונים של אופני שטח, הנושא הפך לטרנד ואתרי האינטרנט מלאו בבלוגים ,פורומים, מפות ומסלולים. מבדיקת מידע על מסעות דומים שנעשו בעבר ובהם סיפורי גבורה על סחיבת משקל גדול, צליחת מכשולים, סגפנות בלינה בשטח ואוכל קופסאות שימורים, היה לי ברור  שאני עומד לתכנן כל פרט היטב על מנת לישון טוב, לאכול טוב ובקיצור לצמצם למינימום הפתעות לא רצויות.

תכנון המסלול התבסס על תוואי שביל ישראל, מסלולי אופנים המפורסמים באתרי אינטרנט וניסיון אישי מטיולי האופנים הקודמים. שביל ישראל להולכי רגל נחנך באופן רשמי ב- 1995 ומסומן במפות סימון השבילים. השביל מהווה היום מוקד משיכה עיקרי לטיולים רגליים לצועדים ממגוון קבוצות אוכלוסייה, מתרמילאים אחרי צבא ועד פנסיונרים. אתר השביל באינטרנט מסודר יחסית ומפרט את המסלול, מקומות לינה אפשריים, ציוד מומלץ, נקודות עניין, עצות ועוד. לדוגמא גיליתי שם רשימה מחממת את הלב הנקראת "מלאכי השביל". אילו אנשים שרואים שליחות בעזרה למטיילים בשביל ישראל במתן חדר, מקלחת, מיטה, טיפים לדרך והכל בהתנדבות.


מטיילות בשביל באזור יתיר – יום 8

כמובן שאתר שביל ישראל אינו מספיק לתכנון מסלול לרכיבת שטח, מאחר והשביל אינו רכיב בהרבה מקומות ואינו לוקח בחשבון מגבלות ובעיות לוגיסטיות ייחודיות לרכיבה באופנים. עם השנים ישנם גם הרבה שינויים בשביל, חלקם מעודכנים באתר ובחלקם נתקלנו רק בשטח ולכן בדיקת מסלולי אופנים נוספים ובדיקת התכנות לרכיבה רצופה בתוואי מפת סימון שבילים בזמן אמת מומלץ בחום.

לאחר בחירת התוואי עברתי לתכנון מפורט למקטעים יומיים. בהתחשב בכושר, בטופוגרפיה ובאורך היום (בשעה 17:00 כבר החשיך) קבעתי בין 55 ל- 65 ק"מ ליום. קיטוע המסלול הניב 14 ימי רכיבה, אותם החלטתי לחלק ל- 4 פרקים בני 3-4 ימים בגלל אילוצי משפחה שלי והעבודה של דויד. בדיעבד ההחלטה הוכיחה את עצמה גם בתור זמן מנוחה הנחוצה לרגלים ולישבן אחרי מספר ימי רכיבה ברצף. כאשר הושלמו החלטות התכנון העקרוני והמפורט, עברתי לתכנון הביצוע לקבוע מועד התחלה ולוח זמנים ו"לתפור" את כל שאר הלוגיסטיקה – כלומר ציוד, לינה, אוכל והקפצות בתחילת כל קטע ובסופו.

בנושא הלוגיסטיקה לא אאריך למרות שהוא חשוב ומומלץ להשקיע בו זמן ומאמץ. (אשמח לפרט בנפרד למי שמעוניין). בקצרה: ציוד כל אחד – תרמיל גב עם מים וציוד תיקון חירום לאופנים ,תיק לסבל ובו מינימום בגדים וכלי רחצה, כך שהוספנו כ 8 ק"ג והדבר לא פגע כמעט באיכות הרכיבה. לינה ואוכל- מצאתי באזור נקודת הסיום של כל יום לינה מרמת הצימר ועד לחאן מסודר ואוכל מרמת הצרכניה ועד למסעדה. ההקפצות היו באדיבות סוניה חברתו של דויד ואריה אבא שלי שליווה אותנו גם בימים האחרונים, הרחוקים והמבודדים יותר ועל כך רוב תודות להם.

היציאה לדרך
קבענו את תאריך היציאה בסוף חודש אוקטובר 2008 והחזקתי אצבעות שנספיק לעבור את המרכז ללא גשם ובוץ. למעשה מזג האוויר הישראלי אידיאלי לטיולים כמעט בכל עונות השנה, למעט יוני – אוגוסט של החמסינים ומספר שבועות ספורים של פרקי גשם בתקופת החורף. החסרון היחיד הוא שאין אפשרות לצפות במדויק את פרקי הגשם המעטים וחלקם עזים למדי . החורף הרציני השנה התחיל רק במרץ אך דווקא בשבוע שיצאנו דובר בתחזית על אפשרות לגשם ואני הייתי מוטרד מהנושא. חששי התאמת בחלקו.


תחילת הדרך באתר החרמון
————————————————————————————————————————————————
אלון אבנד – מאמן ריצה ואופניים בוגר תואר שני וביה"ס למאמנים



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג