אשת הברזל נינה פקרמן, שעומדת להשתתף בפעם השנייה במקצה המלא של הישראמן, מספרת על הפחדים, החיים כמקצוענית והאנשים שעזרו לה להגשים את החלום
מאת:נינה פקרמן
הכל התחיל בשנת 2010, כשהחלטתי לנסות ולהתחרות במרחק הארוך. באותה התקופה, הגדרתי את כל מי שעושה תחרויות של "איש ברזל" כמטורף.
"השילוב של כל מה שהתחרות הזו מכילה הפך עבורי לדרך חיים" צילומים: באדיבות נינה פקרמן
הגישה הבסיסית שלי בחיים, היא תמיד לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר שאני יכולה. לכן, ברגע שהחלטתי להתחרות בתחרויות איש ברזל, התחלתי להתכונן לכך בצורה רצינית. תחילה, הצטרפתי לקבוצה שהמיקוד שלה היה מרחקים ארוכים וכך בעצם למדתי להתנהל גם עם אימונים ארוכים. דבר נוסף שהיה לא פחות חשוב עבורי, הוא ללמוד מאנשים בעלי ניסיון קודם בתחרויות איש הברזל.
"אני ללא ספק התאהבתי"
התחרות הראשונה בה התחריתי היתה עבורי זיכרון מיוחד במינו, כי אין כמו הפעם הראשונה. את תחרות איש הברזל הראשונה שלי, בחרתי לקיים בבית, בישראל והאמת היא שזה היה מעורב יחד עם פחד גדול. כשאני מסתכלת היום על כל שלושת ענפי הספורט שמרכיבים את תחרות איש הברזל, אז תחום השחייה היה התחום שממנו באתי. בשחייה התמחיתי במרחקים הקצרים (ספרינטים), אך כל שחיין יודע לשחות הרבה.
התחרות הראשונה בה התחריתי היתה עבורי זיכרון מיוחד במינו, כי אין כמו הפעם הראשונה. את תחרות איש הברזל הראשונה שלי, בחרתי לקיים בבית, בישראל והאמת היא שזה היה מעורב יחד עם פחד גדול. כשאני מסתכלת היום על כל שלושת ענפי הספורט שמרכיבים את תחרות איש הברזל, אז תחום השחייה היה התחום שממנו באתי. בשחייה התמחיתי במרחקים הקצרים (ספרינטים), אך כל שחיין יודע לשחות הרבה.
עם השנים גם למדתי לרכוב למרחקים ארוכים, דבר שדרש ועדיין דורש המון תכנון, אימון והתמדה. הריצה היתה תחום מעניין עבורי, מאחר ועד לאותה תחרות, הריצה הארוכה ביותר שלי ערכה כשעתיים בלבד.
כתבות נוספות בנושא:
> פטר וברוסק אלוף ישראמן ועוד 75 טריאתלטים מחו"ל, בדרך לכבוש את אילת
פתאום מגיע הרגע שבו "נופל האסימון", ואני קולטת שאת כל הענפים יחד, צריך לשלב למרחק כל כך ארוך ובבת אחת.
כאשר ספורטאי הופך להיות מקצוען, הדרך וההשקעה הופכים להיות הרבה יותר מורכבים ותובעניים. את לא רק חוזרת הביתה עם ההישג של מיקום בתחרות, אלא הופכת להיות חלק מקבוצת "אנשי הברזל" המקצוענים בעולם.
ההיכרות עם מקצוענים נוספים, הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהדרך. בכל תחרות אני מרגישה כמו שגרירה של ישראל ובכל פעם מחדש אני מציינת את החשיבות והייחוד של תחרות הישראמן, על מנת למשוך יותר מקצוענים להתחרות ולהתאהב בארץ כמוני.
בתחרויות בהן השתתפתי בחו"ל, אני מתרגשת בכל פעם מחדש לראות עד כמה האיירונמן הוא "חגיגה" משפחתית. יהיה כייף לראות את אותה החגיגה גם בארץ.
כמקצוענית את נושאת את דגל המדינה שלך, עוד הרבה לפני קו הסיום, ובכל תדריך לקבוצת המקצוענים, החלוקה היא קודם כל לפי מדינות. בתהליך הזה, השופטים והמקצוענים עצמם הופכים להיות מוכרים ונוצרים קשרים חדשים.
במהלך התקופה הצטרפו אלי נותני חסות חשובים שתמכו בי בדרכי כמקצוענית ונתנו לי את האפשרות להגיע מוכנה עם הציוד המקצועי הנדרש כמו שמקובל בעולם. חשוב לי מאוד להזכיר את החברות ששמות את ישראל על המפה ותומכות במסלול זה. זו הזדמנת נוספת שלי להודות לחברת CRAFT שמספקת לי את כל ביגוד הריצה והרכיבה, חברתDAA ספקית האופניים והציוד הנלווה כמו גם תזונה נלווית. חברת אגנטק (פולאר) שתומכת בי בשלוש השנים האחרונות ולחברת BROOKS עבור נעלי הריצה ולאחרונה גם ספורטנא שמספקת לי טיפולי פיזיותרפיה. חשוב לי לציין שמאחורי שמות נותני החסות של החברות עומדים אנשים וההרגשה של הפירגון והתמיכה ברמה האישית מכל האנשים שנמצאים מאחורי השמות הללו, מחממת את הלב בכל פעם מחדש.
היום אחרי ארבע שנים, אני נמצאת שוב לפני תחרות הישראמן. בעיניי התחרות הזו היא היפה והקשה בעולם. התחרות כוללת תנאי מזג אוויר לא פשוטים, משתנים ומאתגרים והמרחק כמו בכל איש ברזל, נשאר המרחק!
אז כן, אני בהחלט מתרגשת שוב ולא פחות! אני אמנם עם ניסיון אחר ובמקום אחר בדרך, אך דבר זה לא מפחית כלל וכלל מהכבוד הרב שיש לי לתחרות הביתית הזו שנחשבת לאחת המאתגרות ביותר גם בקריטריונים הבינלאומיים.
אני רוצה לאחל לכולם המון הצלחה ולא לשכוח להינות מהדרך! וכמובן לכבד את המרחק!
ניפגש באילת.
פתאום מגיע הרגע שבו "נופל האסימון", ואני קולטת שאת כל הענפים יחד, צריך לשלב למרחק כל כך ארוך ובבת אחת.
בתהליך ההכנות וגם באימונים המשולבים, הגעתי למרחקים גדולים שמתקרבים למרחק התחרות, אך עדיין לא יכולתי לדמיין איך לעזאזל עושים את כל השלושה במרחק המלא ביום אחד.
הרגע בו סיימתי את התחרות הראשונה שלי במרחק הארוך, היה בישראמן, זה גרם לי להרגיש שאין אדם מאושר ממני!
|
הפעם הראשונה לעולם תהיה הזיכרון הכי מתוק. הרגע הזה גרם לי להבין שאכן הוכחתי לעצמי שאני באמת מסוגלת. באותו הרגע, הבנתי לפתע דבר נוסף, עבורי, החשיבות של התחרות הזו היא הרבה מעבר לאירוע חד פעמי, הדרך והשילוב של כל מה שהתחרות הזו מכילה הפך עבורי לדרך חיים.
איש הברזל עבורי לא מסתכם ברעיון של תחרות ולהתחרות. להיות איש ברזל בעיניי, אומר, להשתפר ולפתח את התכונות שחשובות לחיים בכלל. בשבילי זו דרך חיים, כי היא מאפשרת לי לשפר את התכנון היומי שלי ולפתח תכונות חשובות כמו התמדה, דבקות במטרה, כוח רצון, החשיבות שיש בשמירה על הבריאות, ויסות עומסים ועוד הרבה יכולות ותכונות שחשובות מאוד לחיים. אני ללא ספק התאהבתי. כשאני מסתכלת אחורה על ארבעת השנים שעברו, אני מרגישה שמחה גדולה לנוכח ההישגים שהצלחתי להשיג. |
"לא לשכוח ליהנות מהדרך"
|
אחת מנקודות המפנה המשמעותיות שעשיתי בדרך הזו, היתה להפוך מאלופת עולם באיירונמן בקבוצת הגילאים לאשת ברזל מקצוענית. הרגע שבו הבנתי שאני רוצה לעבור לשלב הבא ולהפוך למקצוענית בתחום, היה הרגע שבו מבפנים ידעתי שזה משהו שאני מסוגלת לעשות.
כאשר ספורטאי הופך להיות מקצוען, הדרך וההשקעה הופכים להיות הרבה יותר מורכבים ותובעניים. את לא רק חוזרת הביתה עם ההישג של מיקום בתחרות, אלא הופכת להיות חלק מקבוצת "אנשי הברזל" המקצוענים בעולם.
ההיכרות עם מקצוענים נוספים, הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהדרך. בכל תחרות אני מרגישה כמו שגרירה של ישראל ובכל פעם מחדש אני מציינת את החשיבות והייחוד של תחרות הישראמן, על מנת למשוך יותר מקצוענים להתחרות ולהתאהב בארץ כמוני.
בתחרויות בהן השתתפתי בחו"ל, אני מתרגשת בכל פעם מחדש לראות עד כמה האיירונמן הוא "חגיגה" משפחתית. יהיה כייף לראות את אותה החגיגה גם בארץ.
כמקצוענית את נושאת את דגל המדינה שלך, עוד הרבה לפני קו הסיום, ובכל תדריך לקבוצת המקצוענים, החלוקה היא קודם כל לפי מדינות. בתהליך הזה, השופטים והמקצוענים עצמם הופכים להיות מוכרים ונוצרים קשרים חדשים.
זוהי הצלחה של יותר מאדם אחד
בדרך הזו ליוו אותי אנשים בעצם מהרגע הראשון. חשוב מאוד להגיד את הדברים, כי הצלחה ברמות האלו היא לעולם הצלחה של יותר מאדם אחד.
את הדרך הזו אני עושה עם המאמנת המנטאלית שלי, אפרת אבנור, שמלווה אותי בתהליך זה מהיום הראשון ומגיעה איתי לכל התחרויות בארץ ובעולם. המנהל האישי שלי, גיא אבנור, שמלווה אותנו בתהליך גם כן מהיום הראשון. השילוב בין העולמות של אפרת ושלי, הפיזי והמנטלי, דחף אותנו גם להפוך לשותפות של "גשר לחלום", על מנת לשלב ולהעביר הלאה את הידע והמסרים שלנו. החלק הזה חשוב לי מאוד, כי באותה המידה שהגוף חייב להיות חזק ובריא, החשיבה חייבת להיות נכונה וממוקדת, דבר שדורש פיתוח ואימון בלתי פוסק של השרירים המנטלים.
פקרמן (משמאל): "אני מרגישה כמו שגרירה של ישראל"
במהלך התקופה הצטרפו אלי נותני חסות חשובים שתמכו בי בדרכי כמקצוענית ונתנו לי את האפשרות להגיע מוכנה עם הציוד המקצועי הנדרש כמו שמקובל בעולם. חשוב לי מאוד להזכיר את החברות ששמות את ישראל על המפה ותומכות במסלול זה. זו הזדמנת נוספת שלי להודות לחברת CRAFT שמספקת לי את כל ביגוד הריצה והרכיבה, חברתDAA ספקית האופניים והציוד הנלווה כמו גם תזונה נלווית. חברת אגנטק (פולאר) שתומכת בי בשלוש השנים האחרונות ולחברת BROOKS עבור נעלי הריצה ולאחרונה גם ספורטנא שמספקת לי טיפולי פיזיותרפיה. חשוב לי לציין שמאחורי שמות נותני החסות של החברות עומדים אנשים וההרגשה של הפירגון והתמיכה ברמה האישית מכל האנשים שנמצאים מאחורי השמות הללו, מחממת את הלב בכל פעם מחדש.
היום אחרי ארבע שנים, אני נמצאת שוב לפני תחרות הישראמן. בעיניי התחרות הזו היא היפה והקשה בעולם. התחרות כוללת תנאי מזג אוויר לא פשוטים, משתנים ומאתגרים והמרחק כמו בכל איש ברזל, נשאר המרחק!
אז כן, אני בהחלט מתרגשת שוב ולא פחות! אני אמנם עם ניסיון אחר ובמקום אחר בדרך, אך דבר זה לא מפחית כלל וכלל מהכבוד הרב שיש לי לתחרות הביתית הזו שנחשבת לאחת המאתגרות ביותר גם בקריטריונים הבינלאומיים.
אני רוצה לאחל לכולם המון הצלחה ולא לשכוח להינות מהדרך! וכמובן לכבד את המרחק!
ניפגש באילת.
