השנה החלטתי לא "לראות" טור דה פראנס, סיפור עם סוף ידוע מראש מתוכנת מחושב אפילו קר ( במונחים שלי), המנצח ידוע מראש, והשאלה היא רק מה יהיה הפער.
מאת:נתנאל ים
קשה לי באופן אישי לראות מכונה מושלמת מתוכננת "על אנושית" לכאורה, עם עוזרים מהדרג הראשון (כאלו אשר היו מסוגלים להתחרות על המקום הראשון) ומערכת תומכת אשר באה במטרה אחת – "החולצה הצהובה".
אלו לא הנשיפות של אינדוריאן בהרים, לא האטרף של ברנארד הינו, ואפילו לא "רוצח ההמונים" הגדול מכולם אדי מרכס. זהו לאנס "המחושב" אמסטרונג, כל עליה מסומנת כל התקפה מתוכננת בדיוק לנקודה מסוימת, אין מתחרים ישירים באופק, כולם יושבים ומחכים שהחלום "הרע" יחלוף כבר, רוכב בעל שיעור קומה משומן ביחסי ציבור ( כתב ספר, למד צרפתית וגרמנית הדמויות והסרט כבר בדרך ), איכותי ופרפקציוניסט השולט ומכתיב בכל מהלך קבוצתי ובפאלטון, לראות ולבכות. כל שלב יוקרתי מחושב במטרה אחת "ניצחון". הקצב העבודה והשליטה בפאלטון, הפערים נפתחים בצורה שהקבוצה בשליטה , נראה שבכל מקום הקבוצה יושבת ומעלה/מורידה קצב על פי תסריט מראש.
אין צורך להיות בעדת האוהדים אשר מחכה שיקרה "משהו" למר אמסטרונג, וגם לא באלו אשר מנבאים שיש טוען אחר לכתר "הטור", המלצתי הכנה היא להתחיל לראות את ה"טור" מהמקום השני !בנוסף אפשר להתמקד בתחרויות המשניות אשר אינן פחות חשובות למתחרים ולקבוצות :
"מלך העליות" – החולצה המנוקדת כל עליה בתחרויות מדורגת על פי פרמטר של שיפוע ממוצע ומקסימאלי ובסדר עולה : קטיגוריה 4, 3, 2, 1, HC, ו- UC (UNCLASSIFIED לכל עליה יש ניקוד יורד עד מקום 30 ב- UC, הניקוד שווה כסף, ובנוסף אלו נקודות UCI החשובות לכל רוכב בדרוג העולמי.
"מלך המאיצים" – החולצה הירוקה. בכל קטע יש מספר נקודות "ספרינט ביניים" וכמובן "ספרינט" הסיום ( קטעים המישוריים "לכאורה" וגם בעליות – אבל שם הספרינטרים מגיעים לרוב ב"גרופטו" אותו פלאטון משני אשר בהרים מתאסף לו אט אט מכל אלו אשר נשרו ומשתדל להגיע בטווח זמן ההגבלה עד 15% מזמן המנצח בקטעים הקשים ) אשר מזכים את המסיימים בניקוד עד מקום 25 ובבונוס זמן המתחיל בשלושת הראשונים ב"ספרינט הביניים" של "6 "4 "2 שניות, ועד "20 שניות בספרינט הסיום. הניקוד הוא ניקוד UCI כמו בסעיף הקודם, ושווה כסף.
"הרוכב הצעיר" – חולצה לבנה. לכל הרוכבים עד גיל 26 יש דרוג פנימי ( על בסיס זמן מצטבר כללי ) ופרסים כספים לרוכבים עד מקום 25, דרוג זה הוא ללא ניקוד UCI
"הרוכב האגרסיבי" – בעל הרקע האדום למספר חולצתו דרוג על פי פרמטרים של מספר הקילומטרים וזמן שהיה מחוץ לפלאטון, גם כאן יש כבוד וגם מענקים.
הדרוג הקבוצתי – שיקלול הזמן הקבוצתי של 5 הרוכבים הראשונים בקבוצה, לא תמיד קבוצתו של המנצח היא המדורגת ראשונה בדרוג זה, דרוג המשקף עומק ואיכות קבוצתית, כסף וכבוד וגם פרסום, דרוג קבוצתי למספר הרוכבים המסיימים את ה"טור" – USPS היו היחידים בשנה שעברה אשר סיימו עם כל 9 הרוכבים יש גם נקודות הסטוריות במהלך ה"טור" אשר הראשונים למעבר בם זוכים בפרסים כספיים, בקבוקי יין, או גושי גבינה יחודיים.
ג'וזפה בלוקי – תתחילו ממספר 2.
מה עוד אפשר ללמוד מה"טור דה פראנס" :
אפשר להסתכל על סגנונות רכיבה, קצב דיווש במישור, סיגנון ודיווש בעליה, למדוד זמני התקפה במישור ובעליה וללמוד על יכולות פשרות ותכנונים פיזיולוגים של רוכבים שונים. יש לזכור כי אצל רבים מהרוכבים נגמרו ימי "הזוהר" של הרפואה המודרנית, והיום רובם מחפשים את "האור" מחדש.
אפשר לראות וללמוד על התנהגות ונימוס וגם "מאבקי שליטה" ומקום בפאלטון אשר לכאורה בשלב של 150 ק"מ אינם מובנים אך במצבים מנטאלים שונים בתוך התחרות משמעותם רבה לכל רוכב.טקטיקות קבוצתיות הנגזרות מתוך המאבק הפנימי בדרוגים השונים, וגם זמני חשיפה בשידור הטלוויזיוני.
נוהלים טכניים שונים של החלפות גלגל, מתן מזון ובחירת המרחקים השונים, כמויות השתיה, פינוי תאונות, טיפול טכני בזמן רכיבה וכל מיני "שטיקים" קטנים שיותר נועדו למוראל הרוכב מאשר סיוע "לא ספורטיבי" משמעת קבוצתית, רכיבה ברוחות צד והטקטיקות השונות המעורבות בכך, רכיבת רוח פנים וגב והעבודות המעורבות.שלבי ה"נגד השעון" – תנוחות, קצבים של תנועת הרגל, סגנון וטכניקה בסיבובים לכל אלו אשר עדיין לא הפנימו את המשמעות של אבדן הזמן הכרוך בבלימה פנייה והאצה למהירות מייטבית.
ה"טור" כמו המונדיאל הוא המעבדה המסוקרת ביותר לרוכב האופניים בכל רמה מקצועית שהיא עד רמת "רוכב כורסאות וספות"
בשבילי כל שלב ב"טור" הוא תחרות בפני עצמה, הדרוג הכללי מעניין אותי מהמקום השני, ולאחר 7 תחרויות "קטעים" או "טורים" בהם הובלתי רוכבים ישראלים בגילאי נערים נוער ובוגרים לתוצאות ונצחונות, אני יכול לומר בוודאות שאין לנו מושג קלוש על העוצמה הפיזית ומנטאלית הנדרשת אפילו מהמדורג אחרון בדרוג הכללי ב"טור".
תהנו
נתנאל ים – ISRAEL WHEELERS CYCLING CLUB או IWCC
