היופי של הוואלטה א'אספנייה הוא בהתרחשויות היום יומיות של המרוץ והעובדה כי אין רגע דל. השבוע הראשון עוד לא הגיעה לסיומו למדי יום מתרחשות דרמות. הפעם היו אלו רוכבי לקיקיוגאס – קנונדייל שקרעו את הדבוקה לקבוצות ובתרגיל מוכר, ידוע ומאוד לא מפתיע שלהם- בירידה

מאת:יאיר בן עמי

---

ערוץ הוואלטה א'אספנייה בשוונג – וואלטה

---

---

קטע 6: יום חמישי, 25 באוגוסט, אובדה – קורדובה,  196.8 ק"מ  (Úbeda – Córdoba)

וינצ'זו ניבאלי הוא מנצח הוואלטה 2010 ומוכר כאחד מגולשי המורדות הטובים בהיסטוריה של ענף האופניים. לצידו רוכב אחד מהכישרונות הצעירים של הדבוקה, פטר סאגן, עליו אפשר להגיד את הקלישאה- "לא רואה אף אחד". כשניים כאלו מחליטים לפרק את הדבוקה, בירידה, הדבוקה נכנסת לכוננות ולא בירידה אלא בעלייה שלקראתה. אתמול אלו היו רוכבי לאופרד שלקחו את ההובלה של הדבוקה עד לכניסה לעלייה היחידה של היום. הם גם דאגו להכתיב קצב שיקשה על רוכבים לצאת לבריחות וכשרוכבים מליקיוגאס או קבוצות אחרות ניסו להצטרף להובלת הדבוקה הם הגבירו את הקצב כדי לשלוט בראש הדבוקה. בירידה זה לא עזר להם כאשר ניבאלי וחבריו החלו בגלישה פראית, מהירות ולקיחת סיכונים רבים, לחתוך את הפיתולים. בסוף הירידה התברר הנזק עם דבוקה מפוזרת לקבוצות והובלה של קבוצת בת ששה רוכבים כשרק אחד מהם אינו מקבוצת ליקיוגאס.

את הניצחון לקח פטר סאגן, את המקום השני תפס מנצח הקטע השלישי – פאבלו לאסטרס מקבוצת מוביסטאר. הטעות של קבוצת לקיוגאס הייתה באי וויתור על הניצחון בקטע. אילו היו הרוכבים נותנים ללאסטראס לנצח זה אכן היה בצער הפסד הניצחון בקטע אבל הרווח היה בעוד 12 שניות של יתרון עבור ניבאלי ביחס לשאר המתמודדים על החולצה האדומה. יותר מכך, לו היו הרוכבים של ליקיוגאס מוותרים על המאוץ לקו הסיום, רק כדי לאפשר לניבאלי להיות הראשון מהקבוצה לחצות את קו הסיום ואפילו במחיר שלאסטרס ינצח,הוא היה עולה עד למקום השני ובפער של 2 שניות בלבד מסילוויאן שאבנל ששמר על החולצה האדומה. משמעות הדבר הייתה שהוא היה מדורג הטוב ביותר מבין המועמדים לניצחון בוואלטה לקראת ההרים. הרצון של קבוצת ליקיגואס להשיג ניצחון בקטע עצמו הביאו למאוץ אדיר לקו הסיום ובזה ניבאלי נחות עד כדי שגם אחרי שוואלריו אנולי האט (מטרים ספורים לפני קו הסיום) הוא כבר היה בפער שלא אפשר לניבאלי לעקוף אותו.

דירוג קטע 6 – אובדה – קורדובה 196.8 ק"מ
1. פטר סאגן, סלובקיה, ליקיוגאס – קאנודייל 4:38:22 שעות
2. פאבלו לאסטרס, ספרד, מוביסטאר, זמן זהה
3. וואלריו אנולי,איטליה,ליקיוגאס – קנונדייל, זמן זהה
4. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה, ליקיוגאס – קנונדייל, זמן זהה
5. ארוס קיפאצ'י,איטליה, ליקיוגאס – קנונדייל + 3 שניות
6.
יעקב פולגסן, דנמרק, לאופרד – טרק + 17 שניות
7. יואחים רודריגז, ספרד, קאטיושה, זמן זהה
8. מאוריצ'יו ברוזגין, איטליה, לאמפרה, זמן זהה
9. דוויד מונקטי, צרפת,קופיסיד, זמן זהה
10. סילוויאן שאבנל, צרפת,קויק סטפ, זמן זהה

דירוג חולצה אדומה (מצטבר):
1. סילוויאן שאבנל, צרפת,קויק סטפ 22:41:13 שעות
2. דניאל מורנו פרננדז, ספרד, קאטיושה + 15 שניות
3. וינצ'נזו ניבאלי, איטליה, ליקיוגאס – קנונדייל + 16 שניות
4. יואחים רודריגז, ספרד, קאטיושה + 23 שניות
5. יעקב פולגסן, דנמרק, לאופרד – טרק +  25 שניות
6. פרדריק קאסיאקוף,שוודיה, אסטנה + 41 שניות
7. מקסים מונפורט,בלגיה, לאופרד – טרק + 44 שניות
8. יורגן וואן דה ברוק, בלגיה, אומגה פארמה – לוטו + 49 שניות
9. מאוריצ'יו ברוזגין, איטליה, לאמפרה + 52 שניות
10.  סארג'יו פארדילה באלון,ספרד,מוביסטאר, זמן זהה

דירוג נקודות (חולצה ירוקה):

1. יואחים רודריגז, ספרד, קאטיושה – 48 נקודות
2. פאבלו לאסטרס, ספרד, מוביסטאר – 48 נקודות

3. דניאל מורנו פרננדז, ספרד, קאטיושה– 41 נקודות

דירוג הרים (חולצה מנוקדת):

1. דניאל מורנו פרננדז, ספרד, קאטיושה– 20 נקודות
2. קריס האנקר סורנסן, דנמרק, סאקסו בנק – סאנגארד – 15 נקודות
3. כוהן דה קורט,הולנד, סקיל – שימאנו – 13 נקודות

דירוג קבוצתי:

1.
ראדיושאק – 67:32:09 שעות
2
. ראבובנק + 47 שניות
3
.  קאטיושה  + 2:22 דקןת

קטע 7: יום שישי, 26 באוגוסט, אלמדן – טלוורה דה-לה ריינה, 182.9


הקטע ה- 7 הינו המישורי ביותר מאז החל הוואלטה 2010. אך זו הגדרה מאוד מטעה ונובעת מהעובדה כי הוא הראשון ללא עלייה מדורגת לכל אורכו. למעשה כל 187.6 הק"מ של הקטע הם ירידה ועלייה וחוזר חלילה. עיר הסיום, טלוורה דה-לה ריינה, כבר אירחה כמה סיומים של הוואלטה והניסיון לא מעיד על מאוץ המוני לקו הסיום. אומנם בשנת 2007 ניצח דניאל בנאטי (כיום בלאופרד) מתוך מאוץ כזה אבל בשנת 2009 (הפעם האחרונה של הוואלטה העיר) הצליח אנטוני רו לנצל חישובים לא נכונים של קבוצות המאיצים כשהצליח לחצות את קו הסיום ממש לפני שנבלע על ידי הדבוקה.

 קטע 8: יום שבת, 27 באוגוסט, טלאוורה דה-לה ריינה – סאן לורנזו דה-אל אסקוריאל, 177.3 ק"מ

הקטע ה- 8 כבר כולל עליות ארוכות וחדות יותר מאלו של הקטע ה- 7 כשלוש מהן מדורגות וקו הסיום לאחר עלייה קצרה וחדה המבטיחה שוב את הדרמות קצרות, המלהיבות ובדיוק אלו ההופכות את הוואלטה לגרנד טור תזזיתי חסר מנוחה ומרתק. העלייה הגדולה של היום, דירוג – 1, כבר לאחר 37 ק"מ. פוארטו דה מאיירס היא עלייה באורך 21 ק"מ וזווית ממוצעת של 4.9%. אחרי ירידה ארוכה שוב יטפסו הרוכבים אל פסגה בדרגה – 2, אלטו דה סאן בארטלומה, באורך 7.2 ק"מ וזווית של 5.3%. מיד לאחר ירידה, קצרצרה, תהיה עלייה נוספת לנקודה הגבוהה יותר של ההר אך שם לא מחכות נקודות לרוכבים. העלייה המדורגת האחרונה היא הסנטה מריה דה לה אלמאדה המתחילה רצף של שלוש עליות דומות להפליא אך רק הראשונה זכתה לדירוג. העלייה השנייה מהן היא קו מאוץ הביניים הראשון של הקטע ה- 8 והכניסה לעלייה השלישית תעניק את הנקודות והבונוסים של מאוץ הביניים השלישי.

הקטע מבטיח הרבה פעילות מרתקת. דוויד מונקטי מצהיר, במהלכים שביצע בכל פסגה של הימים האחרונים, כי הוא רוצה את תואר מלך ההרים בפעם הרביעית ברציפות והוא יהיה חייב לפעול ביום מהסוג הזה. רוכבים הרוצים לשמור על הסיכוי להתמודדות בראש הדירוג יהיו חייבים להיות מאוד ערניים בקטע מהסוג הזה ולכל אורכו כדי לא למצוא עצמם בדבוקה הלא נכונה כשיגיעו הפיצולים ויהיו כאלו. רוכבים ינסו לצאת לבריחה בכל עלייה וכל ירידה. מה שראינו, מקבוצת ליקיוגאס, בקטע ה- 6, יכול לקרות גם הפעם רק שהירידות רבות יותר ויש בונוסים (קיזוז שניות) חשובים על העליות האחרונות ובניהן. אבל הסיום יכול להיות שוב הסיפור המרתק והמאבקים שם יהיו אכזריים. העלייה לקו הסיום אומנם לא מדורגת אבל היא החדה ביותר הקיימת בגרנד טור. תוך ק"מ אחד (האחרון) יטפסו הרוכבים מגובה 925 מטרים מעל לפני היום לגובה של 1125 מטרים מעל לפני הים. הממוצע הוא 10% אבל כמה קירות של 27%-28% יאתגרו את הרוכבים על העלייה לקו הסיום. צפוי הרבה רגליים שישברו ואחד יואכים רודריגז לו יש סיפור אהבה עם עליות מהסוג הזה.