מאת:כתב שוונג
אחד, הניס דגל וקרא "אחרי לצנחנים" והטובים לחייל אחריו הלכו, הם גיבורי ומגניי המולדת, גבורתם נישאת בפי כל עולל וקשיש במדינתנו. האחר, הניס דגל על כתפיו ובשתיקה חרישית נשבע לצעוד 1000 קילומטרים למען השלום והבריאות. באוקטובר, 2001 לאחר פיגועי הטרור במגדלי התאומים ובפנטגון בארה"ב, הוא החל את המסורת, הליכת כושר בתחרויות שונות, כשעל גבו רתום תורן ועליו דגלים. קריין רשת ה-C.B.N המקומית כינה אותו "השגריר השתקן של
השלום והבריאות", והוסיף ואמר שזוהי הדרך הכי פטריוטית
שאפשר לעשות את המרתון.
נושא הגדל – מוסיף מפרש רוח להליכה
יאיר, בן 39, חזר לאחרונה לארץ לאחר שהייה בת 14 שנים
בארה"ב.
הוא נולד עם מום נדיר בלב, היה "שפן ניסויים" של
מכון-הלב בתל-השומר (1978-89), מנותח לב, חולה לב ומשוקם לב
בעזרת ריפוי טבעי.
יאיר הוא דוקטור לפילוסופיה Ph.D.
ברפואה טבעית, מאסטר בריפוי טבעי, רוקח צמחים ותזונאי קליני על
טהורת הטבעונות. יאיר מספר, "כשאני צועד עם הדגלים בתחרויות
כשעל חזי וגבי מוצמדים שלטים שעליהם כתוב "מנותח-לב וטבעוני"
ומעל ראשי מתנוסס דגל המדינה אני מנסה להעביר את המסר לשלום
ולבריאות.
מנותח לב וטבעוני
על אף הקושי שבביצוע, אני מרגיש תחושת התעלות נפלאה,
אני מרגיש שאני ממצה את יכולתי הגופנית והנפשית.
חוץ מזה בכל
תחרות אלפי אנשים צופים בי, זה נותן להם זמן לחשוב בשנית על
יחסם לזולת ולבריאותם. אני גם מתלהב מתגובות הקהל ואתלטים אחרים שמשתתפים בתחרויות, בארה"ב אחד האתלטים אמר לי שאני אלוף אמיתי,
רק אלופים סוחבים אייתם דגלים, הוא הוסיף.
את המשפט הכי מרגש שנאמר עלי שמעתי במרתון טבריה האחרון, היה זה באזור ירדנית,
בקילומטר ה-31, אחד הצופים אמר לרעהו, "יאללה, הוא סוחב את כל המדינה על הכתפיים שלו", הדמעות שזלגו מעיניי לא איחרו לבוא.
מתחילת המסורת (אוקטובר 2001) כבר גמעתי 157 קילומטרים רשמיים, לפי הערכתי נמצאות לפני עוד שמונה שנים של תחרויות הליכה עם התורן והדגל.
אני מקווה שעד אז יהיה שלום והעם יחיה חיים בריאים יותר.