הבלוג של אור ברגר – לקראת רגע האמת באילת

MONEY TIME... ככה אפשר לתאר את השבוע האחרון שלפני אילת...כל האימונים של כל השנה מתנקזים לתחרות אחת, כל המסקנות מכל התחרויות האחרונות, כל העבודה המנטאלית, הכל מתנקז למקום אחד- טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

MONEY TIME… ככה אפשר לתאר את השבוע האחרון שלפני אילת…כל האימונים של כל השנה מתנקזים לתחרות אחת, כל המסקנות מכל התחרויות האחרונות, כל העבודה המנטאלית, הכל מתנקז למקום אחד- טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת

מאת:אור ברגר


מאז שחזרתי מפורטוגל, לפני חודש ונכנסתי לבלוק האחרון העמוס של האימונים לעונה זאת, עבר עלי הרבה. 2 תחרויות תחת עומס, שילוב של כל הלו"ז הצפוף עם האימונים, הכנת קבוצת TRIMORE לאילת – כל אחד ואחת לתחרות שלו\שלה.

טריאתלון אשקלון, אליפות ישראל בטריאתלון ספרינט לפני כ- 10 ימים, היה בעצם אקורד הסיום לתקופה העמוסה. יחסית לעובדה שזינקתי די עייף הוא היה לא רע. השחייה התנהלה באופן רגוע. רק נווה כהן היה מקדימה ויצאנו לאופניים יחד. ב- 10 ק"מ הראשונים עוד הובלתי אבל בשלב הזה הגיעו רוכבי נגד השעון החזקים מאחורה והכתיבו קצב חזק מאוד. הצלחתי להחזיק מעמד. לקראת סוף קטע האופניים טעינו במסלול ומצאנו את עצמנו בכביש פקוק מלא מכוניות ומשטרות. במזל מצאנו את הדרך הכי מהירה לחזור למסלול ולא הלכנו לאיבוד ברחובות אשקלון.

הריצה הייתה קשה. לתחרות ספרינט יש יתרונות וחסרונות. התחרות קצרה ומאוד מהירה כך שאין מקום לטעויות. זה 5 ק"מ של עבודה מקסימאלית לכל הדרך וכך באמת היה. סיימתי מקום שני, אחרי אביעד כהן. טסט שעבר באופן סביר בהחלט כהכנה אחרונה לפני אילת.


מאז התחרות השתדלתי להתאושש קצת ולעשות את האימונים הקשים האחרונים בצורה הטובה ביותר שיש. אני חושב שעד עתה, ההכנה שלי, היא טובה מאוד. לא נשאר עוד הרבה להתאמן עד אילת. חידודים אחרונים, להתאושש מהאימונים ולנוח כמו שצריך ובעיקר להקפיד על הכנה, פיזית ומנטאלית לסבל גדול בתחרות. באילת סובלים הרבה.

מאז 2007, כשסבב גביע האולם נערך באילת, לא התחריתי שם. אבל כל שנה הייתי נוכח שם וצפיתי בתחרויות העילית מהצד. מי שמכיר אותי ראה עליי שהיה לי קשה מאוד לראות מהצד את התחרות. פשוט הייתי חצי בנאדם בסופי שבוע של טריאתלון ישרוטל ספורט קלאב אילת. אחת הסיבות שהחלטתי לחזור להתאמן ולהתחרות היא ההרגשה המיוחדת הזאת באילת. הכיף שבתחרות מול הקהל הביתי, לשמוע את העידוד שלכם. רשמתי זאת בעבר ואני אחזור על זה שוב, התחריתי במספר מקומות בעולם ולא נתקלתי בקהל שמעורב כל כך בתחרות ומעודד (בעיקר את ספורטאי הבית, אבל לא רק) בצורה כזאת שהגוף מתפוצץ באנדרלין. באותם רגעים, כשאני עובר ליד הקהל, גם כל הכאבים נעלמים.

רק מהכתיבה והמחשבה על התחרות עוברת בי צמרמורות ואני מת כבר להיות על הקו זינוק ביום שבת ב14:00. נתראה שם.


אור ברגראור ברגר
טריאתלט מקצוען החוזר לתחרויות לאחר פרישה, מאמן קבוצת TRIMORE





אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג