האם שעוני הדופק ללא רצועה מזייפים?

בשיחות הברזייה של רצים שנפגשים על המסלול, זו אחת השיחות המשמעותיות. אז איך למעשה עובד שעון הדופק מפרק כף היד, מה הסטיות שלו ומדוע מאמנים בכירים ממשיכים דווקא להשתמש ברצועות דופק?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
Running with heart rate monitor sports watch צילום: thinkstock

עד לפני מספר שנים, כל מי שרצה לקבל את נתוני הדופק שלו השלים עם העובדה שצריך להתרגל לרצועת הדופק. זה לא הדבר הכי נוח בעולם, במלים עדינות, אבל זה בהחלט אביזר שאפשר להתרגל אליו, מה גם שהרבה מאוד מתאמנים בענפי הסבולת הבינו שצריך להתרגל אליו כדי לקבל בזמן אמת נתון כל כך חשוב מבחינתם של רוב המאמנים.

אם זה לא מדויק חבל אפילו להביט | צילום: thinkstock

עוד כתבות בנושא 
השימוש הנכון בנתוני דופק באולטרה מרתון 
יש לכם דופק ואתם נושמים? זה לא אומר שאתם חיים 
האם דופק נמוך יכול להיות מסוכן לספורטאי? 

זו בדיוק הסיבה שבשנים האחרונות קל מאוד ליצרניות הגדולות של שעוני הספורט לשווק את הדגמים בעלי מד הדופק המובנה. אחרי הכל, כמה קשה זה לשכנע מתאמנים להיפטר מרצועת הדופק או מכל אביזר אחר שמקל את הריצה או הרכיבה? ובאמת בשנים האחרונות מתאמנים רבים מתלהבים מהרעיון של מד הדופק המובנה, ובחלק מהמקרים הם אפילו לא עוצרים לחשוב איך בדיוק הטכנולוגיה הזאת אמורה לספק נתונים כמו רצועת החזה?

אז נתחיל בהסבר קצר על ההבדל בין הטכנולוגיה של רצועת החזה לבין המד האופטי שמותקן בשעונים החדשים. ברצועת החזה יש חלק קשיח שמוצמד לגוף, ובתוכו אלקטרודות שקולטות את הפעילות החשמלית של הלב. זה אותו עיקרון של בדיקת אק"ג, וכך המתאמנים מקבלים את נתוני הדופק שבדרך כלל קרובים מאוד למדידות הכי מדויקות שניתן לעשות.

שעון בעל מד דופק מובנה עובד בצורה אחרת לגמרי. בחלק הפנימי של השעון המוצמד לפרק כף היד ישנו מסך אופטי עם חיישנים ונתוני הדופק מתקבלים באמצעות תהליך שנקרא פוטופלטיסמוגרפיה, שהוא עקרון מדידה אופטי. הטכנולוגיה הזו משתמשת באור שמוקרן לשטח הרקמה (על העור בפרק כף היד לצורך העניין), האור נספג על ידי תאי הדם האדומים ומוקרן בחזרה אל משטח הרקמה שם הוא נמדד באמצעות חיישן. בכל פעימה של הלב, הזרימה והנפח של הדם משתנים, מה שמוביל לפיזור אחר של כמות האור, וקצב הלב הוא פונקציה של האור המוחזר.

נשמע מסובך, אבל השיטה הזאת הוכחה כמדויקת לגמרי – כל עוד אנחנו במצב של מנוחה. לפי בדיקות רבות שנעשו גם בארץ (בכתבה שפורסמה בכלכליסט) וגם באתרי אינטרנט רבים בחו"ל נמצא שהדפקים במנוחה זהים בין שיטות המדידה. הבעיה מתחילה בתנועה, ומחמירה ככל שהתנועה יותר מהירה. מסתבר שהחיישנים במד האופטי (מד מובנה בשעון) רגישים לכל תנועה, וזה עלול לגרום לסטייה של עשרות אחוזים אפילו, או אם נתרגם לפעימות של 20-30 פעימות לדקה. כמובן שסטייה כזו לא מאפשרת להתאמן כמו שצריך למי שתכנית האימונים שלו מחייבת הסתכלות על הדופק.

עד כמה זה קרוב למה שבאמת קורה בלב? | צילום: thinkstock

ככל הנראה, ההבדלים בין השעונים השונים או מה שהופך את אחד מהם ליותר מדויק לעומת האחר, נעוצים באיכות החיישנים שהיצרנים מתקינים בתוך השעונים. אבל בכל מקרה, אם תשאלו את מאמני הריצה הבכירים הם יספרו לכם שקשה להם מאוד להסתמך על נתונים של שעון בלבד.

"עד היום מצאתי סטיות בכל הדגמים שבדקתי, ולכן אני אומר לרצים שלי להתעלם ממד הדופק האופטי", אומר מוטי מזרחי, מאמנה של קבוצת MM. "בזמן מנוחה הוא מדייק, לפעמים גם בהליכה, אבל כשזה מגיע לריצה נתקלתי לא פעם בנתונים לא הגיוניים של המתאמנים. זה יכול  להגיע גם לרמת סטייה של 30-40 אחוז. זאת הסיבה שאני רץ רק עם רצועה".

גם רץ האולטרה מרתון ומאמן הריצה של ZONE3, אריאל רוזנפלד, מעולם לא הניח בצד את רצועת הדופק: "מבחינתי זה לא תופס בריצה. מה שכן, זה תופס מעולה במנוחה ובשבילי זה מצוין, כי בלי השעון זה נתון שלא הייתי יכול לקבל אותו. אף אחד לא ירצה להסתובב עם רצועה במשך היום. דופק במנוחה יכול לפעמים להסביר למה היה אימון פחות טוב, אולי זה בגלל מחלה כלשהי או אימון יתר וזה נתון חשוב".

לגבי האמינות של השעונים בעלי מד הדופק המובנה תוך כדי ריצה אומר רוזנפלד: "אצלי באופן אישי זה לא אמין, וגם בדקתי את זה אצל כל המתאמנים שלי ועם כל סוגי השעונים. עדיף לא להסתמך על זה ולא להסתכל בכלל, כי נתונים לא מדויקים לא יתנו לנו כלום, הם רק יכולים להזיק".

אם תפנו ליצרנים, ככל הנראה יגידו לכם ששעון עם מד דופק מובנה יכול להיות יותר מדויק, אם משתמשים בו נכון. להשתמש נכון זה אומר קודם כל שהשעון צריך להיות מהודק יותר על פרק כף היד. ככל שיהיה יותר מגע, כך הוא יהיה יותר מדויק , ולכן עדיף לענוד אותו קצת מעל לעצם הבולטת של פרק כף היד. חוץ מזה, יש גם תאוריות על כך שהבדלים בצבעי העור של בני האדם עלולים להשפיע על אותו התהליך של פוטופלטיסמוגרפיה, כמו גם כמות זיעה ושיער. "שמעתי על זה שלמי שיש צבע עור יותר כהה אז הסטייה יכולה להיות יותר גדולה, אבל מעולם לא נתקלתי במשהו מוכח בנושא הזה", אומר מוטי מזרחי: "אני כן יכול להגיד שמבין המתאמנים שלי אני יכול למצוא כ-20 אחוז שהנתונים מהשעון שלהם הם די מדויקים, אבל עדיין מדובר במיעוט וברוב המקרים יש סטיות משמעותיות".

המסקנה הפשוטה היא שנכון להיום עדיין לא ידוע על שעון כלשהו שיכול לספק נתונים מדויקים של הדופק בזמן ריצה. אפשר לבנות על הקדמה הטכנולוגית ולצפות שזה יהיה אולי הדבר הבא ושתוך מספר שנים מועטות, כל מה שכתוב כאן לא יהיה רלוונטי. אבל נכון לקיץ 2018, מי שחשוב לו לקבל את נתוני הדופק שלו צריך ואפילו חייב להסתמך על רצועת הדופק. אחרת, אפשר להגיד שהוא פשוט "עובד על עצמו". מצד שני, בהחלט אפשר להסתמך על נתוני הדופק במנוחה שמספק השעון, ולא יזיק להציץ בזה בכל בוקר לפני הריצה. יתכן שדופק גבוה מדי במנוחה, צריך להדליק איזושהי נורה אדומה לקראת האימון.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • עמיחי הגיב:

    שטויות – אם עונדים השעון נכון ובצמוד ליד הקריאה תהיה נכונה – תלוי באיכות החיישנים וכן בתוכנה המציגה את הקריאות שיודעת להתעלם מקריאות לא הגיוניות הנןבעות מזיוף רגעי
    הגיע הזמן שאנשי מקצוע קצלת יתעמקו יותר בטכנולוגיות השונות לפני שהם מביעים דעה

  • אלירן הגיב:

    כתבה כל כך מדוייקת וכל כך נכונה.

  • גל הגיב:

    האם מישהו בארץ בדק פעם בצורה מדעית את איכות המדידה בין רצועה, מד אופטי מול אקג למשל?
    זכורה לי בדיקה כזו מאתר בחו"ל והתוצאות היו זניחות יחסית.(אחוזים בודדים)

    1. בניה הגיב:

      בדקתי פעמיים במהלך בדיקת ארגומטריה את התוצאה של המכשור מול רצועת החזה (יש לי גרמין 620) ומצאתי בשתי הפעמים התאמה מעולה.

  • בניה הגיב:

    בדקתי פעמיים במהלך בדיקת ארגומטריה את התוצאה של המכשור מול רצועת החזה (יש לי גרמין 620) ומצאתי בשתי הפעמים התאמה מעולה.

  • מאיר הגיב:

    חסרה לי התייחסות לדגימה של אוזניות המודדות דופק, אני רץ עם שעון ואוזניות מודדות דופק במקביל והמדדיה קרובה מאד

  • מוישיק ברא"ז הגיב:

    אני רץ ורוכב כבר 4 שנים עם רצועה אופטית של MIO שמשדרת ב ANT+ לגרמין 920 ( לפני זה ל 910) , בכול הבדיקות ארגומטריה אני תמיד רץ עם הצמד הזה ואפילו טכנאית הבדיקה התפלאה על הדיוק , אכן תלוי הדיוק באיכות האמצעי קריאה אבל כמו בכול דבר מכשור איכותי לא סתם כזה.

    1. זאב קידר הגיב:

      יש לי שעון ספורט בצורת רצועה על היד. מודד דופק, אחוז חמצן בדם, לחץ דם. השוותי התוצאות למיכשור הרפואי אצל אחות קופ"ח והתוצאות היו זהות כמעט. הטעות של 1-2 נקודות. אבל התנאי שהיד במנוחה. כשנמצא בתנועה התוצאות לא אמינות כי תתכן סטיה גדולה, לא בתמיד אבל קורה. לכן מי שצריך מדידה ממש בזמן ריצה או רכיבה יש בעיה.
      אני מודד בתוך עצירה. עוצר לרגע מודד כל המשתנים וממשיך.
      יש לשעון תוכניות למדידה בריצה, ברכיבה ועוד אבל על אלו אני לא סומך. הנתונים עצמם מצטברים ומנותחים באפליקציה בפלאפון וניתן לנתח נתונים הסטוריים.
      מחיר השעון…
      130 שח קניה ישירה מסין.
      זו קניה טובה.
      אההה גם עמיד למים.

  • א א הגיב:

    אם בודקים מדידה ממוצעת, לאורך קטע ריצה ארוך – ק"מ או יותר, רוב השעונים עם המד המובנה יתנו תוצאה דומה לרצועה (ממוצע). במדידה רגעית – אכן יהיה יתרון לרצועת חזה. בשתי הטכנולוגיות יש בעיות למשתמשים מסויימים וחוסר התאמה של טכנולוגיה אחת לעומת השניה. מציע למי שרוצה להשוות לרוץ עם שני אמצעי המדידה ולהשוות בסיום הריצה – ואז לקבל החלטה מה מתאים אישית.

  • אלי הגיב:

    כתבה מגוחכת. ציפיתי לקרוא ניסוי, גם אם לא מדעי, על מספר רצים שרצו עם רצועת חזה ורצועת דופק מובנית בשעון והשוו תוצאות. רצים בהירים, כהים, צבעוניים ולא דברי מאמנים.

  • ירון הגיב:

    בצעתי לאחרונה בדיקת ארגומטריה בבית החולים איכילוב. הבדיקה ארכה קצת פחות מ 20 דקות ובמהלכה ההבדל בין המדידה בשעון (ללא רצועה) ובין המכשיר הייתה של מכסימום 2. חייב להודות שגם הטכנאית התרשמה. יש לי שעון סונטו spartan trainer

  • יוסי הגיב:

    האם מישהו מכם בדק אם השעון נותן תוצאות על משטחים אחרים שאין להם דופק כמו: מחברת או אוויר?
    מומלץ לבדוק גם לגבי לחץ דם וחמצן

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג