ברלין, ירושלים

הררי מילים נשפכו על מרתון ברלין האחרון. היה הרבה על מה לכתוב. שיא עולמי חדש, שיאן עולמי לשעבר שפורש, שיאנית עולמית שחוזרת בשבוע שבו הוכרז שהיא קצת פחות שיאנית עולמית ועוד לא מעט דברים אחרים החל במזג האוויר וכלה שסיכויים לרדת משעתיים בעוד אנו בחיים. וכך במיטב המסורת של "גם אני, גם אני" חשבתי להוסיף מספר מילים באותו הכיוון בדיוק
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

הררי מילים נשפכו על מרתון ברלין האחרון. היה הרבה על מה לכתוב. שיא עולמי חדש, שיאן עולמי לשעבר שפורש, שיאנית עולמית שחוזרת בשבוע שבו הוכרז שהיא קצת פחות שיאנית עולמית ועוד לא מעט דברים אחרים החל במזג האוויר וכלה שסיכויים לרדת משעתיים בעוד אנו בחיים. וכך במיטב המסורת של "גם אני, גם אני" חשבתי להוסיף מספר מילים באותו הכיוון בדיוק

מאת:אילן זיסר


טלוויזיה מצויינת? – השנה שודר המרתון בשידור ישיר ובעברית. גם מרתון תל אביב שודר לכאורה כך. הבעיה היתה שאז זה נעשה בצורה חובבנית על ידי שני אנשים עילגים שבקושי ידעו מה ההבדל בין ספליט שלילי לעבירה בתוך הרחבה. עכשיו זה כבר לא היה כך. שניים מיקירי הריצה בארץ, אנשים שיודעים גם לרוץ וגם להתבטא, תפסו את עמדות השידור. לצערי לא יכולתי לראות את התוצאה שכן אין לי את הערוץ המתאים וגם הייתי צריך באותה שעה בדיוק לשאת בתוצאות נסיונותי האומללים לרוץ בעצמי. כך מצאתי את עצמי רואה את השידור ביורוספורט, ארבע שעות לאחר סיום הריצה. כרגיל שם, הביאו אנשים טובים שדיברו בשטף והרבה אהבה והבנה על הארוע. הכל היה נהדר פרט לדבר אחד. את הריצה לא כל כך ראו. בשל תקלות טכניות ראו בעיקר תצלומי אוויר ותמונות מרובות פיקסלים במקומות לא צפויים. המידע החזותי היה מוגבל מאוד. וכך למרות כל ה-HD ואלפי המצלמות, המידע על המרוץ לא היה שלם בזמן הריצה. לעיתים לא ידענו היכן נמצא גב, מה מצב הריצה אצל הנשים ואני כבר לא מדבר על מצב הישראלים. היה בזה משהו מעצבן אבל לא בטוח שזה רע. הטלוויזיה שמביאה כל דבר, בזמן אמת, ישר אלינו, היא כמו סוכר לבן. נותנת הרבה אנרגיה אבל לטווח קצר. חוסר הידע המיידי איפשר קצת יותר מחשבה וקצת יותר פיתוח ספקולציות לגבי מה שקורה. אפשר היה לראות זאת בנקודת הסיום. פטריק מקאו סיים. ישבנו וחיכינו לגב. אילו הכל היה עובד כמו שצריך, היינו יודעים שהוא פרש. ככה ניתנו לנו עוד כמה דקות לחשוב ולהעלות ספקולציות. אני לא מציע למנהלי ערוצים לאמץ זאת בתור טקטיקה אבל כשזה קורה זה לא נורא.

ועוד מילה אחת על במאי אינטילגנטי כאשר גברסילאסי עצר בפעם הראשונה, עקבה אחריו המצלמה. גב נראה רע והיה נראה שאולי הוא הולך להקיא. המצלמה ידעה בשניה הזו לזוז הצידה ולתת לו לשמור על פרטיותו. זה מגע קטן, כמעט בלי מורגש, של אנושיות.

השקט השקט – במקום השני בין הגברים סיים סטיבן קווליו צ'מלאני. הוא היה מכתיב קצב בריצה ומצא את עצמו מסיים שני. כאשר התקרב לקו הסיום הדבר המורגש ביותר היה השקט. הקהל היה שקט ואפילו השדרים לא ידעו מה להגיד. כאילו הוא לא שייך. משל היה ילד שהתגנב למסיבה שאינה שלו. היה משהו לא נעים בכל העניין. הנה, בא אדם, מסיים במקום השני באחד המרתונים החשובים בעולם אבל מקבל כתף קרה. ההגיון אומר שכל הקהל היה צריך לקום על רגליו ולהריע לגיבור הבלתי צפוי. אבל, במקום זאת, הוא זכה להתייחסות כאילו היה עבד שהתגנב לתחרות הגולף של החברים. יתכן שהגיע הזמן לחשוב מחדש על עניין הפייסרים. יש משהו מטריד מדי בכך שהרצים מתחלקים למעמדות. אולי הגיע הזמן לבטל זאת. נראה לי שאפשר יהיה להסתדר גם בלי.

ועכשיו שאלת טריוויה:
מהו שמו של מנצח מרתון טבריה האחרון?


קווליו צ'מלאני,מכתיב הקצב שסיים במקום שני (צילום: Dirk Ingo Franke )



צעדת המליון? – מישהו באמת חושב שיש מליון צופים לאורך הדרך? המרתונים הגדולים התחילו להפריח מספרים של מליוני צופים וזה נראה קצת כמו הערכת כמות המפגינים בכיכר רבין לדורותיה. כדי שיהיו מליון צופים, צריכים בכל מטר של המסלול להיות, בממוצע, למעלה מעשרים ושלושה אנשים. בהתחשב בכך שלאורך רוב הריצה הרחובות נראו ריקים למדי, הייתי מהמר שמספר הצופים היה יותר קרוב למאה אלף. טוב, נו, אולי כללו גם את הצופים בטלוויזיה.

ברלין וירושלים – וקצת מחשבות מקומיות, יתכן שלא לבעלי קיבה רגישה.
מרתון ברלין הפך להיות מה שהוא היום בעקבות איחוד ברלין. קשה שלא לחשוב על כך כאשר רואים את הרצים חולפים מתחת לשער ברנדנבורג. אנשים ממאה מדינות מגיעים לרוץ שם ויש להם מגוון עצום של דתות, השקפות ויכולות. הריצה חולפת במזרח העיר ובמערבה ועושה זאת בשלום ובלי כוחות משטרה וצבא מכל עבר. מרתון ירושלים, שרוצה להיות כגדולי המרתונים בעולם צריך לראות זאת ולהסיק את המסקנות. הארוע בירושלים יכול להיות אחד הגדולים בעולם אם העיר תהיה עיר של שלום. ברלין, אך לפני עשרים שנה היתה עיר מחולקת על ידי חומה אשר שכנו בה אנשים שרצו להיות יחד. ירושלים היא עיר ללא גדרות, לכאורה, אשר יש בה אנשים שמתקשים להיות יחד. כך שהדברים אינם דומים והפתרונות אינם דומים. אך, ללא קשר להשקפה פוליטית, אי אפשר לעשות ארוע של שלום ואחווה במקום שאין בו לא את זה ולא את זה.

צילום שער: Times


אילן זיסראילן זיסר
פקיד תוכנה המתגורר במרכז הארץ

קישורים: ריצה, מרתון



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג