אברום בורג: "הר לעמק זה כמו ללוות טיול שנתי של הילדים אבל בלי הילדים"

אברום בורג עבר חוויה מדיטטיבית במרוץ השליחים הר לעמק, אשר לוותה בשלווה ובחיבור עם אמא אדמה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

מה זה בעצם הר לעמק? במשכן של 25 שעות ארוכות ניסיתי, כמו בשנים קודמות, לברר את התשובה עם כל מי שפגשתי בדרכים. והמענים?! כמספר הרצים כן מספר התשובות. "זה המסלול, כלומר הנוף", "לא, זה האנשים", "מה פתאום זה הארגון", "באמת? ומה עם הצ׳ופרים?", "ועוד לא אמרנו כלום על המתנדבים", "ויש הרבה מה לומר", "נכון, בייחוד תודה", "באתי בשביל החלבה נשארתי בשביל התחנה של Runaway בזרזיר". ואף שכל התשובות נכונות הנה התשובה הזוכה אצלי השנה: הר לעמק זה כמו ללוות טיול שנתי של הילדים אבל… בלי הילדים.

1

רצי השטח והאולטורות יחד עם עגלות איטיות. צעירים נלהבים ומתלהמים | צילום: ערן ירדני

עוד כתבות בנושא
כך תבצעו התאוששות ממרוץ "הר לעמק"
זיכרון צילומי: התמונות שעושות את מרוץ הר לעמק 2016
טיפים לתזונה, שתייה, פחמימות וחלבונים במרוצי שליחים
לכל הטורים של אברום בורג בשוונג

כשמסתכלים על שמות הקבוצות אפשר כבר לראות את דוד גרוסמן והדג נחש כותבים מהדורה חדשה ל"שיר הסטיקר" והפעם "שירתו של הרץ למרחקים קבוצתיים". שיר על הדבר הגדול שקורה לנו פעם בשנה בשבילי הצפון. "מוכי ירח" ו"פורצי הגבולות", "אבות ובנים" יחד עם "זינוק בעלייה", "פעם בשנה", "רגוע בטבע", הקבוצה שלנו "רצים ומרוצים" ועוד אלפים רבים שעטו, זחלו, הזיעו, בלסו, צחקו, ניקרו, נהגו, רבצו, ניווטו, קיללו, התחלפו, חיכו, מיהרו, אכלו עוד קצת והגיעו. מתל חי לתמרת 200 וכמה קילומטרים של ריצת שטח ייחודית. שהתחילה לפני שמונה שנים בזהירות רבה והיום היא גדולה, בטוחה ועוטפת.

זה מרגש לראות את קהילת הרצים נקבצת ובאה. כולם מכל הסוגים. רצי השטח והאולטורות יחד עם עגלות איטיות. צעירים נלהבים ומתלהמים שרוצים למהר ולתפוס משהו על אותו השביל עם זקנים עתירי ניסיון שרצים לאיטם כדי להספיק הכל. מתחרים ונהנים. קבוצות נשים, גברים ומעורבות. משפחות וחברים לעבודה, אחים לנשק ואחיות במשק, אלה מתפללים דרומה לירושלים וההם כורעים ברך דרומה למכה וכולם באותו כיוון – מההר לעמק, מתל חי לתמרת. יש כאלה שלבושים במיטב מחלצות הריצה, עם המשובחים שבזיוודים ואחרים "שְלוֹכים" עם מכנסי זלמן, ו"נעלי התעמלות של המגפר". וכולם שמחים בשמחת הריצה, באחוות הרעות.

4

חוויה הודית נדירה של שלווה וצחוק | צילום: ערן ירדני

בכל שנה, בעצם בכל מרוץ, אני מנסה למצוא לי רגע שיכיל בתוכו את כל החוויות כולן. השנה הוא הגיע באל-בטוף. תחנת החלפה מספר 13. לפנות בוקר ערפילי קצת. גמרנו כבר את העלייה מחוקוק דרך צלמון לעילבון. והנה בקעת בית נטופה יפה לקראתנו מאד. הר תורען מרכין ראש מצפון, ורכס יודפת קד לנו מדרום, המוביל הארצי מוביל גם אותנו. ובלב אל-בטוף הפרות מצטרפות למרוץ. עם הרצים, בינות לרצים וגם כנגדם. והן כמונו נושאות את תפילת התהילים הוותיקה: "אדם ובהמה תושיע יהוה". חוויה הודית נדירה של שלווה וצחוק, כל כך מנותקת ועם זאת כל כך מאפיינת. יחד של האדם והטבע, הרצים מרחוק והתושבים הקרובים. חלופה לחדשות האקטואליות שלא מצליחות לבקע את בועת המרוץ או לפגום חלילה בעוד הפקה מושלמת של אנשי תמרת, קהילות הצפון ומאות המתנדבים שעשו שוב את הבלתי אפשרי לאפשרי.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • צביקה הגיב:

    פגשתי את אברום אמש בתחנה האחרונה של המירוץ .בהמתנה ליציאה שוחחנו קצת על מירוצים – אדם מדהים .

  • דרור וינוגרד הגיב:

    "הר לעמק" שסיימתי הבוקר היה החמישי או השישי שלי (כבר לא משוכנע בספירה, או שזו העייפות שמכריעה אותי), והתחושות שעליהן כותב אברום בורג – זהות גם אצלי, וגם אצל רבים מחברי שחווים את "הר לעמק" כבר לא מעט שנים. הניתוק מהיום-יום, הקושי הפיזי, היופי של הטבע, הירח המלא המאפשר לרוץ ללא כל אמצעי תאורה מלאכותיים, ילדי עילבון המוחאים כפיים בסוף העליה הבלתי הגיונית מכיוון צלמון, וילדי רומנה המלווים באופניים את אלה שרצים לבד בחשיכה, הסימונים המעולים לאורך כל הדרך (הטעות שגרמה לי לרוץ 2 ק"מ מיותרים לאורך נחל השופט נגרמה רק בגלל שאני הסתכלתי למעלה אל צמרות העצים היפות בזמן הזריחה והתרכזתי בקולות הציפורים המתעוררות במקום בסימון הברור שהורה לי לפנות שמאלה במקום להמשיך לשעוט ישר…), המתנדבים מאירי הפנים בתחנות ההחלפה – כל אלה, הפרטים הקטנים האלה, הם שגורמים ל"הר לעמק" להיות כל כך מהנה וחוויתי ומביאים אותנו לחזור לכאן שנה אחר שנה.

  • נילי אברמסקי הגיב:

    תודה אברום שהצלחת לסכם במדויק את חווית המירוץ המדהים הזה. ומעכשיו אני מאמצת את הטיעון המנצח שמתאר במדויק למה כול כך כיף שם- כי זה ללוות טיול שנתי לילדים רק בלי ילדים

  • יואב בלייכר הגיב:

    כייף כתמיד לקרא את הטור שלך
    יישר כוח בריאות ועוד הרבה ק״מ של ריצה וכתיבה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג